סבירות החלטת משרד החינוך להקים "מערך מנהלי בטיחות מוסדות החינוך"

השופטת ע' ארבל:

           עתירה זו מופנית נגד הקמתו של מערך "מנהלי בטיחות מוסדות חינוך" שהקים משרד החינוך, בחוזר מנכ"ל סב/6(ב) מיום 1.2.02 (להלן: חוזר המנכ"ל), מערך שתפקידו שמירה על הבטיחות במוסדות חינוך. חוזר המנכ"ל הוצא בעקבות החלטת ממשלה מס' 481 מיום 22.7.01 (להלן: החלטת הממשלה), שקבעה, בין היתר, כי "נטל האחריות הישירה לבטיחות התלמידים והמורים חל על בעלי מוסדות החינוך, כאשר האחריות הכוללת חלה על משרד החינוך", וכי על שרת החינוך, בהתייעצות עם שר הפנים, לפעול להכשרתם ולהסמכתם של ממוני בטיחות במוסדות חינוך.

2.        העותר הינו עמותה רשומה, שמטרותיה, בין היתר, הן ארגון ואיגוד הממונים על הבטיחות ברשויות המקומיות, טיפול בענייניהם המקצועיים, ייצוגם בפני כל מוסד וגוף, ושימוש בתפקיד ארגונם היציג בכל עניין מקצועי.

           העותר יוצא כנגד הפעלתם של מנהלי הבטיחות האמורים, ככל שהדבר נוגע למוסדות חינוך המוחזקים על-ידי הרשויות המקומיות. לדבריו, הפיקוח על מוסדות אלו נתון בידי "ממונים על הבטיחות" ברשויות המקומיות, שבידם "אישור כשירות" כדין, לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 (להלן: החוק), ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996 (להלן: התקנות) שהותקנו על פיו. לפיכך, גורס העותר, מנהלי הבטיחות מטעם משרד החינוך, חסרי אישור הכשירות, פועלים שלא כדין ויש לפסול את מערך הפיקוח על הבטיחות שבמסגרתו הם פועלים, ולהכפיפו לממונה על הבטיחות ברשות המקומית. יודגש, כי העתירה עניינה מינוי מנהלי בטיחות ככל שהדבר נוגע לעובדי הרשויות המקומיות במוסדות החינוך, והיא אינה מתייחסת למערך הבטיחות ככל שהוא נוגע לתלמידים וליתר העובדים במוסדות החינוך.

           המחלוקת בין העותר למשיבים נסובה על פרשנותם של החוק והתקנות. לטענת העותרת, יש לפרש את החוק והתקנות כחלים גם על מוסדות חינוך המוחזקים על ידי הרשויות המקומיות. המשיבים, לעומת זאת, סבורים כי אין תחולה לחוק ולתקנות על מוסדות חינוך ככאלה. הכל כפי שיובהר.

המסגרת הנורמטיבית

3.          מספר הוראות חוק נוגעות לענייננו. הראשונה שבהן הינה הוראת סעיף 25 לחוק, המסמיכה את שר העבודה להורות על מינוי ממונה על הבטיחות:

25. ממונה על בטיחות

(א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעביד על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך. הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו בסעיף 8ד(ח) תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.

(ב) לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי סעיף 26.

(ג) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי מילוי חובותיו.

           "מפעל" מוגדר בסעיף 9 לחוק כך:

" מפעל" - מקום שחלה עליו פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, כולה או חלקה;     

4.        שרת העבודה והרווחה עשתה שימוש בסמכות שהוקנתה לה בסעיף 25 לחוק, והתקינה את התקנות. התקנות קובעות שורה של מקומות עבודה לגביהם מתחייב מינוי ממונה על הבטיחות:

4. חובת מינוי ממונה על הבטיחות

אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות:

(1) מחזיק במקום עבודה שחלה עליו פקודת הבטיחות בעבודה, כולה או חלקה, ואשר מועסקים בו חמישים עובדים לפחות;

(2) מחזיק במקום עבודה הנמנה עם הסוגים המפורטים בתוספת השניה ושמועסקים בו חמישים עובדים לפחות;

(3) מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית;